מטרות

קידום נגישות לצדק באמצעים טכנולוגים

רקע

כיום שירותים משפטיים איכותיים (מידע, ייעוץ מותאם וייצוג) אינם נגישים דיים לכלל האוכלוסיה. מחסומים רבים עומדים בדרך בין הפרט לבין שירות משפטי איכותי או מימוש זכויות ישירות מול המוסדות הרלוונטיים.

התוצאה של מחסומים אלו היא היעדר מימוש זכויות, זניחת בעיות משפטיות ולמעשה וויתור על השגת צדק שגורם אף לנזקים משניים.

האתגר של JustLaw Israel הוא הרחבת הנגישות לצדק לכולם, ובייחוד לאותה אוכלוסיה שמחד, אינה מתמצאת בשפה המשפטית, ידה אינה משגת שירות משפטי יקר ומצד שני אינה נזקקת דיה לקבלת סיוע מהמדינה.

JustLaw Israel שמה לעצמה מטרה לקדם החלפת חלקים מסוימים מהשירות המשפטי, בתחומים נבחרים, בכלים טכנולוגיים מעולמות הליגלטק (למשל – שימוש בכלי בינה מלאכותית, ניתוח שפה טבעית, צ'אטבוטים, שאלונים חכמים וכדומה) המאפשרים לייעל שעות כח אדם של עורכי דין, עו"ס או נציגי מיצוי זכויות, ובכך לפשט ולהוזיל את השירות המשפטי ולסייע להנגיש אותו לציבור הרחב.

JustLaw Israel חרטה על דגלה את קידום הממשק בין טכנולוגיה, משפט, חברה והשקעות אימפקט, ופיתוח שפה משותפת שתועיל לקידום מיזמים JusticeTech, לטובת הכלל.

JustLaw Israel נתמכת על ידי נציגי מגזר ציבורי, מגזר פרטי, מגזר שלישי, וכן מגזר השקעות האימפקט, ומקבלת בברכה שותפים נוספים בתחומים הרלוונטיים.

מי אנחנו?

עו"ד עומר ברנדס

מייסד שותף של JustLaw ISrael. עורך דין מומחה לדיני פרטיות ואבטחת מידע בישראל ובאירופה. יזם ומשקיע בתחומי הליגל-טק , הליגל-אופריישנס וה-JusticeTech.

עו"ד עו"ס בת-חן שלזינגר

מייסדת JustLaw Israel, עורכת דין, עובדת סוציאלית קהילתית, ובעלת תואר שני במדיניות ציבורית. בעלת נסיון רב בשירות הציבורי כפרקליטה וכמנהלת פרויקטים ויזמית JusticeTech.

צוות היגוי

יוני בן פזי

מנהלת תכנית "רווחה דיגיטלית", הפועלת לקידום, אימוץ והטמעה של טכנולוגיות בשירותים החברתיים. בעבר ניהלה את "תוכנית אופק"- תוכנית מנהיגות של רשות המיסים, מיזם הנגשת זכויות - מיזם לאומי לקידום זכויות ושותפות גיידסטאר ישראל באלכא, שנועד להגביר את שקיפות האלכ"רים בישראל. בתפקידה הקודמים שימשה מנהלת הגיוס, שיווק ומערכות המידע ב"חותם" ומנהלת הדרכה ופיתוח בעמותת "גשר – מפעלים חינוכיים". בעלת תואר ראשון בחינוך ותואר שני במנהל עסקים.

עו"ד יזהר יצחקי

מוביל את צוות החדשנות וניהול הידע בפרקליטות הצבאית, משפטן ועורך דין, יועץ משפטי במטה הצבאי ובשדה המבצעי ואיש מחקר והדרכה בפרקליטות הצבאית; בעל רקע וניסיון בתחומי הרגולציה האזרחית על צה"ל, דיני הלחימה במשפט הבין-לאומי וכן באתיקה מעשית במערכת הביטחון.

ד"ר עמוס ישראל

מרצה ומנהל את המעבדה ליזמות וחדשנות משפטית בבית הספר למשפטים במכללה האקדמית ספיר

עו"ד עו"ס יעל הבסי-אהרוני

עורכת דין, עובדת סוציאלית ומגשרת. כעובדת סוציאלית ניהלה מרכז למיצוי זכויות בעיר לוד ומתוך ההיכרות המעמיקה עם הקשיים במיצוי הזכויות של אנשים החיים בעוני פנתה ללימודי משפטים. כעורכת דין התמחתה ועבדה במשרד כבירי-נבו-קידר במחלקה שעסקה במשפט מנהלי ודיני חינוך. מאז 2014 משמשת כמנחה במשותף של הקליניקה לזכויות ניצולי שואה וא/נשים בזקנה באוניברסיטת תל אביב.

עו"ד נועה מאייר

יועצת עסקית ואסטרטגית. מתמחה במגזר השירותים המשפטיים ובחדשנות. בין תפקידיה שימשה כמנהלת פיתוח עסקי וחדשנות במשרד עו"ד יגאל ארנון ושות', היתה שותפה להקמת פורום הליגל-טק הראשון בישראל (LegalTech IL), ושימשה כראש-משותף של פורום ליגל-אופס (Legal Ops) של איגוד היועצים המשפטיים בישראל (ACC). מנהלת מרכז היזמות והחדשנות בעולם המשפט בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

עו"ד עידו בר גיל

מייסד ומנכ"ל Lawflex Designed Solutions – החברה הראשונה מסוגה בישראל שמתעסקת בליגלאופריישנס. מפתח שיטת "חמשת העוגנים", שיטה חדשנית ויצירתית לליגל אופריישנס, אשר נותנת מענה הוליסטי לכלל הארגון. כותב ומרצה בתחום של ליגל אופרשיינס בארץ ובחו"ל. בעל ניסיון רב וכישורים מכמה דיסציפלינות - לרבות ניהול תהליכים, ניהול תקציבים ותהליכים פיננסיים, הטמעה ויישום של טכנולוגיות ויעוץ אסטרטגי, הנדרשים להפיכת מחלקות משפטיות/ משרדי עורכי דין לשותפים עסקיים של הארגון או הלקוח שלהם. בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B. בהצטיינות) מאוניברסיטת תל-אביב והוא נושא ונותן מקצועי (מטעם הטכניון).

עו"ד עדי שם טוב

עורכת דין ומשפטנית, בעלת ניסיון בתחומי התחרות והרגולציה. מזה עשור ממלאת תפקידי מפתח בשירות הציבורי, במרחב שבין העסקי לציבורי. פועלת לקדם שיתופי פעולה בין כלים משפטיים לטכנולוגיים על מנת ליצור מציאות טובה יותר עבור כולנו.

דניאל סודרי

סטודנט למשפטים במכללת ספיר, חבר מעבדת היזמות המשפטית.

מנהל סושיאל מדיה, JustLaw Israel

תמי דורסט

מנהלת תחום השמה בקהילה בארגון אלאור, שירות לאנשים עם מוגבלות. יזמת חברתית בתחום אנשים עם מוגבלות, ממייסדי "סיכוי שווה". משלבת את העולם העסקי עם העולם החברתי, באמצעות חדשנות ויצירתיות.

חסמים לנגישות לצדק

חסם: הרתעה בירוקרטית
קהל יעד: פונים ועורכי דין

אנשים רבים יודעים כי קיימת להם זכאות לזכות או יודעים כי בוצעה כלפיהם עוולה וכי "יש מה לעשות" אך מוותרים על תביעת הצדק בשל החשש מהליך מסורבל וארוך שהם לא מכירים ולא מתמצאים בשלביו השונים. חוסר ההיכרות עם ההליך הבירוקרטי או המשפטי יוצרים תסכול, חוסר אונים, היעדר אמון ולעיתים גם עימות בין עורכי הדין ללקוחות במקרה שהלקוחות כבר מיוצגים. לקוחות אלו, פונים לארגונים השונים לצורך תיווך בינם ובין עורך דינם. מצב זה מתסכל גם עבור עורך הדין שנאלץ להסביר פעמים רבות על שלבי ההליך ומשמעויותיו ואף לספוג כעס שמקורו באי הבנה.

להשראה

חסם: היעדר מידע מותאם אישית
קהל יעד: פונים

בניגוד לחסם מסוג היעדר מודעות, כאן מדובר על מצבים בהם אנשים מודעים לקיומן של זכויות והליכים מטיבים אך אינם מבינים אותן. זכויות חברתיות ומנגנונים נוספים להשגת צדק מעוגנים בחוקים מסובכים וקשים לאיתור, להבנה ולמיצוי.

האתגר הספציפי כאן הוא שאין לאנשים ידע והבנה אודות הקריטריונים הנדרשים לצורך עמידה בתנאי זכאות בכל זכות וכן הם אינם יודעים כיצד הנתונים שלהם עצמם, ואלו נתונים (רמה כלכלית, מקום מגורים, מצב משפחתי, השתייכות קבוצתית, גיל וכו') רלוונטיים לאותה זכות.

להשראה

חסם: היעדר מודעות
קהל יעד: פונים ועורכי דין

שיעור אי מיצוי הזכויות בישראל עומד על כ37% בכל הנוגע לזכויות שמציע הביטוח לאומי נכון למחקר שהתפרסם בשנת 2019 והוא גבוה יותר בקרב אוכלוסיות מוחלשות כגון זקנים, מוגבלים, אנשים החיים בעוני ומהגרים. רבים אינם מודעים כלל להיקף הזכויות החברתיות בישראל ואינם מחזיקים בכלים על מנת להבין איזו זכות עשויה להיות רלוונטית אליהם. אנשים אלו אפילו לא יבדקו את הפלטפורמות הקיימות למידע ולא יפנו לחפש אותו ולכן אין ברירה אלא לגרום לכך שהמידע הוא זה אשר "יפנה" אליהם. הכאב נובע מכך שכסף שכבר הוקצה לפתרון של בעיה מסוימת אינו מגיע ליעדו, וחוזר לגוף שהקצה אותו ללא שחולל שינוי. מאידך, הזקוקים לאותן זכויות אינם מקבלים הטבות שיכלו להועיל להם ולשפר את חייהם.

להשראה

חסם: היעדר שיתוף פעולה בין גורמים דומים
קהל יעד: ארגונים, קליניקות ופונים

עמותות, מיזמים וקליניקות משפטיות בפקולטות למשפטים, עושים לעיתים עבודה פרטנית דומה. בשל אי שיתוף ידע, ומחסור נרחב בדאטה, ההליכים יקרים, אין איתור של תופעות דומות, אין תבניות מוכנות למכתבים או תביעות דומות, ויש הוצאות כפולות על פונקציות משרדיות. התוצאה היא היעדר יעילות והיעדר השפעת רחבת טווח. אין פלטפורמה באמצעותה יכולים כל המיזמים ההתנדבותיים להתחבר לצורך הגברת היעילות וההשפעה שלהם על התופעות הדומות בהן הם מטפלים.

להשראה

חסם: היעדר משאבים לקבלת ייצוג משפטי
קהל יעד: פונים ועורכי דין

פונים רבים זקוקים לייצוג משפטי אך נעדרים משאבים כלכליים הדרושים לצורך שירות משפטי איכותי. מאידך, עורכי דין רבים מעונינים לסייע בהשגת צדק אם אינם יכולים להרשות לעצמם ליתן שירות משפטי בזול או בחינם או שכלל אינם יודעים כיצד ליצור קשר עם פונים הזקוקים לעזרתם. גם ארגונים פוגשים פונים בעלי עילות משפטיות מבוססות אך לעיתים אין לאותם ארגונים יכולת להעניק יצוג משפטי. אין כלי שמאפשר חיבור בין הצדדים, וכלים המסייעים לעורכי דין להעניק שירות איכותי בפחות זמן כך שגם הם לא יצאו חסרים.

להשראה

חסם: היעדר הון חברתי
קהל יעד: פונים
ועורכי דין

אנשים רבים סובלים מבעיות דומות ואינם מודעים לכך. בשל כך, הם אינם מודעים לכך שלעיתים מקור הבעיה או העוולה הוא במערכת או במדיניות שלה ושהתארגנות כקבוצה יכולה להוות אבן דרך לפתרון ואף להוזיל את השירות המשפטי הדרוש. למעשה, אין להם דרך לדעת זה על זה. כמו כן, הם נעדרים הון חברתי אורגני המאפשר להם לפנות לאנשים בעמדות השפעה שיוכלו לתת להם כיוון לפתרון או חיבור רלוונטי. היעדר רישות זה מקשה מאד על שינוי מצבם. אין כלי דרכו ניתן לדווח על עוולות מסוג מסוים (צרכניות, מטרדי רעש וסביבה וכו'), להתאגד כקבוצה, ולהציע את הטיפול בתיק למספר עורכי דין שיתנו הצעות מחיר ויתנהלו מול הקבוצה במאוחד.

להשראה

* לחצו כאן לרשימת תחומי משפט ואוכלוסיות מרובות התמודדויות
* לקבלת מושג מה הן הפונקציות הקיימות בעולם בתחום הליגלטק, ראו רשימה כאן
* כל האתגרים משלבים לעיתים גם קשיי שפה או אוריינות דיגיטלית נמוכה

שותפים